האתר המשפחתי של בית ח'לסצ'י נמצא בהליכי בנייה. אנא שילחו אלי תמונות * כתובות* דואר אלקטרוני* טלפונים* הודעות * סיפורים* שירים  

Content on this page requires a newer version of Adobe Flash Player.

Get Adobe Flash player

הבה נצא מאלמוניות עצובה להיכרות משמחת , בואו נחזור להיות משפחה אחת אוהבת 

 

 

קורות חיים

 

פורטרט:פתח דבר

אבא נולד בכפר צ'יפל בעירק, ביום שישי ט"ו בחודש אלול הוא חודש הרחמים שנת התרס"ח (11 בספטמבר 1908 ) ונפטר ביום שבת א' ראש חודש אייר התשס"ג דהיינו ב - 3 במאי 2003 והוא בן 95 שנים. תהי מנוחתו עדן.

כל ילדותו הייתה ספוגה באותה אוירה כפרית קסומה של בית סבא אליהו ובית הכנסת שהיה צמוד לקבר הנביא יחזקאל זיע"א והתחנך מפי סבו משה.

כילד, גדל בכפר ואת שעות חייו המרשימות ביותר הוא בלה אצל סבא מושי בבית הכנסת באחוזת הקבר של הנביא יחזקאל שהתפתח מזה דורות כמרכז הרוחני שמשך אליו יהודים מכל הארצות סביבו כולל א"י. אחיו של סבא מושי, אברהם, היה הממונה על חאן הקבר של הנביא עוד מימי התורכים. סבא מושי אהב לשהות רוב זמנו בבית התפילה שהיה מחובר למקום קבורתו של הנביא, ודָּהוּד הילד, אהב תמיד לשהות במחיצתו של סבא מושי והיה גומא בצמאון רב את סיפוריו המיסתוריים על ירושלים עיר הקודש ובית המקדש. ביחוד, רבה הייתה תשוקתו לשמוע על אודות כל הניסים והנפלאות שהתרחשו בחייהם של אלו שפנו בתפילה ובקשו לקבל עזרה ותושיה מבורא עולם בזכות הנביא עה"ש. סבא מושי ספר לנכדו דָּהוּד על דרכים קסומות ומסתוריות כיצד בכוח התפילה והאמונה ניתן להגיע בפעימת לב אחת לבית המקדש בירושלים וכיצד ניתן להרפא מכל מיני צרות ותחלואים הכל בזכות הנביא יחזקאל זיע"א.

וכך היה הנער דוד מסתובב לו באולמיו הגדולים של מבנה בן אלפיים שנה, נדהם ונפעם לראות ולגלות בכל פעם פינות חדשות ונסתרות, פוגש במבקרים רבים שהגיעו לביקור ולתפילה בבית הכנסת בעיקר בחג השבועות (עִיד-לִזְיַרָ'ה). לא עברו ימים רבים והוא החל לסלסל בקולו מזמורי תהילים כחזן מוכשר שהקסים את כל המתפללים בנועם קולו והוא עדיין אינו אלא רק בן תשע שנים

לפעמים הוא יצא לטייל במטעים הגדולים של עצי התמר שבאחוזת בית מנחם דניאל גביר הכפר. בית מנחם דניאל היה ממוקם בסמוך לאחוזת הקבר ובעלי האחוזה נהלו עסקים גדולים מחוץ לאחוזת הקבר ביניהם מטעים ושדות חיטה. כפי שהבנתי מאבא ז"ל, בית כלסצ'י ניהלו את ענייני הכספים והרכוש של בית מנחם דניאל.

דוד בבחרותו
אבא בבחרותו

בתקופת ילדותנו, נהג אבא לספר לנו בחן רב, סיפורים מלאי קסם על הרפתקאותיו באחוזת הקבר ובמיוחד על הקורות אותו בחגי שלושת הרגלים,

כאשר המון יהודים היו מגיעים לבקר את קבר הנביא כאמור גם מא"י. לסיפורים אלו נקדיש פרק מיוחד באתר זה.

בהיותו בן 17 שנים, החל לעסוק בהוראה ובחינוך בהצלחה רבה. כמורה בעיר בגדאד בבית הספר "אַלְ-וַוטַאנִיָה", היה ידוע כאחד המורים היותר אהודים שהיו בבית הספר ונערץ היה מאד במיוחד על תלמידיו. זאת, לא רק בגלל שהיה צעיר יפה תואר, הדור בלבושו ומסורק למישעי (נוסח הבריטים ששהו בבגדאד) אלא בעיקר בשל היותו המורה היחיד בבית הספר שלא העניש תלמידים במלקות אלא

הוא הלך בשדות
גם הוא הלך בשדות

תמיד מצא דרכים יותר נבונות איך להגיע להבנה עם תלמידיו ולהתנהג

בחסד עם אלו שהתקשו בלימודיהם. בין תלמידיו היו חברי כנסת כמו שלמה הלל , מרדכי בן פורת אברהם ביבי ראש העיר טבריה, וכן תלמידים רבים שגדלו להיות אנשי מקצוע מכובדים, מהנדסים, רופאים, סופרים ואמנים.

גם לאחר הגירוש מעירק ועלייתנו ארצה, הקדיש אבא את מירב שנותיו לחינוכם של ילדי ישראל, קריירה שנמשכה כחמישים שנה עד הגיעו לגמלאות.

כמורה ומחנך הוא ניהל מאבק עיקש במוסדות החינוך להגנת זכויות המורים, מאבק, שהקנה לו שם בקרב כל ציבור המורים עולי ארצות ערב ובעיקר בקרב המורים מבגדאד שעסקו איתו יחד בחינוך ילדי הקהילה היהודית. חבריו למקצוע הוקירו לו תודה על מאבקו הבלתי פוסק באפלייה שהייתה כלפיהם גם בבית המחוקקים וגם במשרד החינוך ועל הצלחתו בעיגון זכויותיהם המקצועיות בחוק. הופעתו הבלתי נשכחת בכנסת חוללה שינוי מהותי בהתייחסות הכוללת ליהודי בבל ושינוי החוק הבלתי שיוויוני בתחום ההוראה.

אבא בנשמתו הוא אמן שלא זכה להגשים בחייו את כשרונו הגדול במוסיקה, שירה וסיפור סיפורים. נגינתו הוירטואוזית בעוּד, כלי הנגינה הפופולרי ביותר בארצות ערב, עדיין טרייה באוזניי. אבא ידע להפיק מן הכלי המקסים הזה מנגינות שחוללו בי (ואני מאמין שגם באחיי אילן ונבון) סערת רגשות ותחושה מיסתורית ומהפנטת. זו הייתה גם סערת הרגשות החבויה בתוכו אותה הוא ידע להוציא החוצה באמצעות העוּד יותר טוב מכל דרך אחרת. על כך תעיד הזמרת היהודיה סלימה פאשה (מוראד) הוקסמה מנגינתו והעניקה לו במתנה עוּד מאד יפה ומיוחד כאות להוקרתה ואהבתה אליו. סיפור אהבה זה הוא כמובן סיפור בפני עצמו שכל אחיו ואחיותיו של אבא ידעו עליו ובמיוחד בן-דודי היקר והמוכשר אלי עמיר הצעיר יפה התואר שהיה כרוך אז בלהיטות רבה אחרי דודו דהוּד ונגינתו.

אבא הוא מקור בלתי נדלה של חוויות וסיפורים כה יקרים וכה חשובים , על אודות חייו, ילדותו, בית אביו ושרשיו העמוקים ביותר בבית הכנסת בקבר הנביא יחזקאל. סיפוריו הזינו את רוחנו הצעירה בעודינו ילדים קטנים, דברים שהפכו ברבות הימים לנכסי צאן ברזל ... דברים שהם בדמנו ובנשמתנו עד היום. מי יתן ואזכה לעזרתם של אלו שנותרו בחיים בכדי להביאם אל הכתב באתר זה

 

לקריאת קטעים מסיפורי אבא אנא לחץ פה

 

 

 

 

 

תוכן העניינים
קורות חיים
מסיפורי דוד
אזכרות
משפחה
 
אל הדף הבא בחזרה לדף הבית בחזרה לדף הקודם